לתמיכה בפרויקט

הירוקה מהכרמל

מתי בפעם האחרונה הרגשתם כמו בפעם הראשונה?

כל מי שהיה ברוממה ב-13.6.2013 לא ישכח לעולם את הערב הזה. גם ותיקי האוהדים, אלה שחוו אליפויות בכדורגל, כולל אפילו האליפות הראשונה ב-1984, יודו שהיה שם משהו מיוחד. לקחת אליפות ראשונה עם קבוצה מפוצצת כישרון, שמחת חיים ומחויבות, ועוד על הראש של מכבי תל אביב, זו חוויה שבשבילה אנחנו הולכים למשחקים.

למדריך הגיוס לחצו כאן

האופטימיות אמנם ריחפה מעל ההיכל כבר מאחר הצהריים, כי באמת מכבי חיפה היתה אז קבוצה אדירה, אבל משחק נגד מכבי תל אביב, כמו תמיד, הוא אף פעם לא גמור. גם בדקה האחרונה של הרבע האחרון, ביתרון של 10 נקודות. רק ממש בשניות האחרונות התפוצץ היציע שמאחורי הסל וניתן האות לחגיגות שנמשכו עוד שעות ארוכות בהיכל ומחוצה לו.

מעבר לשמחה, הערב הזה סימל שיא שהגיע לאחר שנים של דשדוש בליגות הנמוכות, קבוצה שעמדה על סף פירוק, עברה לחזקת העירייה, החליפה צבע (רחמנא ליצלן!), שיחקה בכל מיני חורים שאף אחד לא מכיר ולא יודע להגיע אליהם (טרם ימי ה-Waze) והיה נדמה שעוד רגע ירד המסך על הדבר שנקרא “מועדון כדורסל מכבי חיפה”.

אבל למכבי חיפה יש דבר אחד שאין לאף קבוצה אחרת בארץ

– יש לה קהל שלעולם לא ייתן לה ליפול

כן, לא רק בכדורגל. כי זה בעצם פחות משנה אם משחקים בכדור עם היד או הרגל. מה שחשוב זה הסמל, הצבע, הקהילה, השייכות, החיבור לעיר, רוח המועדון. אותה רוח שהתפוגגה כמעט לחלוטין בשנים האחרונות, בהחלטות הזויות שטובת הקבוצה לא תמיד עמדה מאחוריהן. והקהל הזה הוא שהיה שם תמיד, מעודד, דוחף, ממלא אולמות. כמאמר המשורר: “מליגה א’ בבית מכבי, לאולם שבקריה – לרוממה הגענו חזרה”.

לתמיכה בפרויקט

וזה בכלל לא משנה אם אתם מגיעים לכל משחק, אם רק לפלייאוף ולגמר גביע, אם אתם אוהדי הצלחות או אם אתם לא מגיעים בכלל כי אתם רק בעניין של כדורגל. גם כשהייתי חייל, וידעתי שבשלוש העונות הקרובות אוכל להגיע ל-20 משחקים במצטבר, היה לי מינוי בכיס. ולא כדי לשמור על המקום שלי, אלא כי זה הדבר שמחבר אותי עם המותג שנקרא מכבי חיפה. זה מה שמשייך אותי לקהילה. שקושר את גורלי בגורלה. זו המחויבות והנאמנות שכל כך מאפיינות את הקהל של מכבי חיפה.

ועכשיו מכבי שלנו יוצאת לדרך חדשה, שוב מלמטה, שוב יש הרבה מדרגות לעלות, שוב זה לא יהיה קל. אבל שוב אני בטוח שזה יצליח, כי מי שמתייצב מאחורי המועדון אלה אנחנו. האוהדים. היחידים שמאז ולעולם יהיה אכפת לנו רק מטובת הקבוצה, בלי אינטרס נסתר, בלי פוליטיקה קטנה, בלי שיקולים זרים. רק מכבי חיפה.

וכדי שנוכל להמשיך ולייצר סיפורים וזיכרונות, כמו הערב הנפלא ההוא ביוני 2013, אנחנו שוב צריכים להתייצב. לקחת אחריות על גורלנו, כי אם אנחנו לא נעשה את זה – אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילנו. יש כאן אנשים מצוינים שלקחו את היוזמה הזו על עצמם, יש פה קהל גדול שצמא לספורט, לתחרותיות ולקבוצה הישגית ובעיקר יש פה בסיס רחב של אנשים שאוהבים באמת את המועדון הזה ולא יתנו לו ליפול לעולם.

כמו אז, גם היום – מכבי חיפה זקוקה לנו ואנחנו נתייצב ונהיה שם בשבילה. כי הדרך לאליפות הבאה, גם אם היא נראית רחוקה, מתחילה מכאן. זה קרה בעבר, זה יקרה גם בעתיד.

בואו ניתן כתף ונוכיח – בפעם המאה שמונים אלף – שאין כמו הקהל של מכבי חיפה בעולם כולו.

לתמיכה בפרויקט